היה לי קשה. לא ידעתי איך להתמודד עם המצב שאליו נקלעתי. היו לי נדודי שינה. הייתי מבודדת בעבודה בעקבות התנכלות של הממונה הישיר שלי. רכלו עלי במסדרונות. פחדתי על עצמי. גם במשפחה חששו לי. הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו עם עצמי. הרופא שלי המליץ על פסיכולוג אבל אני הרגשתי שזה לא מתאים לי. קוצ’רית בעבודה המליצה שאלך ליהודית.
התהליך נתן לי המון כוח. הרגשתי שיש בי משהו. הרגשתי שאני פועלת נכון ושאני צודקת. שלא סתם נכנסתי למצב חסר מוצא. השתמשתי במצב הקשה כאתגר שחיזק אותי יותר ויותר.
גיליתי בעצמי כוחות שלא האמנתי שיש בי. נהייתי ‘טורבו’. פתאום אנשים שפעם רכלו עלי התחילו לחשוש ממני. הבינו שאיתי לא מתעסקים. כי אני לא סתם עושה משהו, כי הפעולה שלי צודקת. אני לא אחת שיכולים לדרוך עליה. אני שווה משהו בעולם. לא רק שיפרתי את מעמדי בעבודה, אלא גם סידרתי את היחסים במשפחתי עם אחי ואחותי.