השיטה

שרשי ה'דיאלוג עם החלום' נטועים בשיטת הריפוי השאמאנית ובחוויה האישית שלי בדרך העבודה הפנימית. ב-1995 התוודעתי לכוח הטמון במסעות השאמאניים, במהלך סדנאות של ד"ר מייקל הרנר, אנתרופולוג מארה"ב שחקר את השאמאניזם במשך שנים רבות. השאמאנים מוצאים מידע ומרפא לאנשי השבט בעזרת מסעות ב 'מציאות הלא רגילה' (non-ordinary reality – מונח שטבע קרלוס קסטנדה בספריו). במציאות זו הם פוגשים מדריכים, בדמות חיות עצמה ובני אדם, שעוזרים להם למצוא את הסיבה הרוחנית לקשיים רגשיים ופיזיים. ככל שהתרשמתי מהדרך השאמאנית לא התכוונתי להפוך לשאמאנית בעצמי. מתוך מפגש אישי עם תהליכי טרנספורמציה חשתי בוודאות שכל אדם יכול להיות ה'שאמאן' של עצמו, ולהתחבר לכוחות פנימיים שיעזרו לו למצוא מידע ומרפא. עלה בדעתי שמסע אישי, תוך כדי הנחייה צמודה יכול להיות יעיל ועוצמתי. כך נולד הרעיון של מה שכיניתי בהתחלה – 'מסע שאמאני הפוך'.

• במסע שאמאני 'רגיל' השאמאן נכנס למודעות 'לא רגילה' בעזרת תיפוף. הוא יוצא למסע בלוויית המדריכים הרוחניים שלו, וכאשר הוא חוזר הוא מקיים טקס ריפוי למטופל שלו.
• ב'מסע הפוך' המודרכים עצמם יוצאים למסע. הם נכנסים ל'מודעות הלא רגילה' בעזרת קולו של המנחה, המלווה אותם בצמוד לאורך כל הדרך. גם במסע זה – המדריכים וחיית העצמה הם אלה שעוזרים למצוא את הסיבה הרוחנית לקושי. אלא שאת הטרנספורמציה המודרכים עושים בעצמם, תוך כדי המסע האישי.

למה קרויה השיטה – 'דיאלוג עם החלום'?

במילה – חלום – הכוונה היא לסיפור החיים שלנו. לרוב אנו מתייחסים אל חלום הלילה כלא מציאותי ואל חיי היומיום כממשיים. אך החלום משקף למעשה את המציאות הפנימית הלא מודעת שלנו. לעיתים קרובות המציאות היומיומית היא-היא השינה שבה אנו מתנהלים באורח לא מודע. בדיאלוג עם החלום אנחנו יוצרים קשר בין שתי המציאויות, כדי לחוות מציאות אחת שבה אנו פועלים וחווים את החיים בשלמותם. הכלים שאנו מקבלים בתהליך – כקרקוע, חיית העצמה, המדריכים הרוחניים וכלים אחרים, העוזרים לנו לפתור קשיים בתוך ה'מציאות הלא-רגילה' – מצטרפים אלינו גם במציאות היומיומית ה'רגילה'. באופן זה משתנה נקודת המבט שלנו על החיים בכללותם. אנחנו מבינים לעומק כי הם למעשה סיפור המשקף לנו את ההוויה העמוקה ביותר שלנו ושלהיות בחיים זה להיות בדיאלוג עם ההוויה הזאת.